תמלול

תחקיר מירי-

 הבכור זה אביב , בן 14 וחצי קצת יותר , אחריו זה איתי בן 11 וחצי והקטן זה אופרי בן 6 וחצי כיתה א'.

בעלי קוראים לו אייל, הוא מהנדס מכונות בישכאר. אייל אין לו שום קשר לספורט גם לא כדורגל, לא היה לו יותר נכון עד שאביב הכניס אותנו לעניינים. 

אביב נולד בליל הסדר חודש שמיני, חודש לפני הזמן המיועד שלו, ולמה אני מספרת את זה? כי אביב נולד פג ואז כל ההתפתחות שלו הייתה קצת יותר מאוחרת, הוא עשה הכל חודש אחרי כולם , ואני הייתי אמא לחוצה חבל על הזמן וכולם צחקו עליי, תמיד היה לי בתיק הפניות להתפתחות הילד, רופאה התפתחותית,כל הזמן. ואז שמתי לב שהילד לא זוחל, אביב התחיל ללכת בגיל שנה וחצי, זה יחסית מאוחר. באיזשהו שלב הגעתי לרופא\ה התפתחותית, אמרתי לו תקשיב הילד זוחל רק על הגחון, הוא אל זחל בכלל על 4, מהגחון התרומם להליכה אז היא אמרה לי "תראי, לילד יש גמישות יתר" ואז היא אמרה משפט ואיתו אני הולכת כל החיים "אם זאת הייתה בת אני יכולה להבטיח לך שהיא הייתה רקדנית בלט מצטיינת, אבל בגלל שזה בן אני יכולה להבטיח לך שהוא יהיה ספורטאי מצטיין, כל תחום של ספורט שיבחר הוא יצליח בו" אמרתי אוקיי..
זה מה שהיא אמרה לי שהוא היה בן שנה וחצי ומכאן התגלגלנו, לא הייתה לו נגיעה לספורט והוא מאוד אהב כלי עבודה ואייל היה מבסוט כי הוא גם אהב את זה. שהוא היה בן 3 הזמנו חברים, וחבר ילדות של אייל הביא כדור, לא הוא לא הביא כדור, הוא גם יש לו בנים התחילו לשחק ואז הבן שלו ביקש כדור ולא היה לנו כדור בבית, הוא אומר לנו לא אני לא מבין בית עם בן פה איך אין כדור? אני מביא לך את הכדור הראשון שלך ובאמת יום אחרי הוא קנה לו כדור ומאז הוא לא עוזב את הכדור והחבר של אייל אומר לו "תזכור מי הביא לך את הכדור הראשון בזכות מי אתה אוהב כדורגל" ואז הוא היה בגן חובה לקחנו אותו לג'ואג'יסו ולכל מיני תחומי ספורט ובאמת בכל תחום הוא הצליח, קיבל חגורה, תעודות, עניינים ואז בכיתה א' הוא רצה לנסות בית ספר לכדורגל בראש הנקרה ומאז הוא התאהב בגיל הזה, ובכיתה ג' המאמן שלו בבית ספר אמר לנו "חבר'ה אין לו מה לעשות פה הוא צריך לעבור לליגה, אין ליגה לגיל הזה לכיתה ג' והוא הכניס אותו לליגה של כיתות ה', הוא היה בג' ושיחק עם ילדים בכיתה ה', יש לנו תמונות שלו שהוא היה הקפטן, בחיי הוא הגיע להם לכתפיים. אם יש לך אז יש לך את זה, לא יעזור. קלטו אותו וכל מאמן שראה אותו רצה אותו, והוא באמת אאאאאאא ( חושבת ) מאוד מצליח בעניין של הכדורגל ומי שבאמת ליווה אותו ומלווה אותו זה אבא שלי (3:37)
אצלנו בבית מאוד אוהבים כדורגל, אחותי מטורפת על כדורגל יש לה מנוי למכבי חיפה ואבא שלי היה שחקן בהפועל עכו, בבית שאני גדלתי בו מדברים כדורגל כל הזמן אז זה היה מן כזה המשך ישיר עם אביב (4:00)
ואייל לא הבין הרבה בכדורגל, זה לא היה מה שעניין אותי אז אבא שלי לקח את החסות על אביב ובאמת ליווה אותו מהרגע שהוא התחיל את הליגה בכיתה ג, הוא צמוד אליו גם שהוא שיחק במטה אשר בהתחלה אז אבא שלי היה מנהל קבוצה, מנהל קבוצה זה בעצם תפקיד שעושים אותו בהתנדבות, עוזרים למאמן לנהל את החלק הניהולי, האדמיניסטרטיבי, חוץ מהחלק המקצועי, אז הוא היה באמת צמוד אליו לאביב ואז בכיתה ו', בקיץ, הוא היה אמור לעלות לכיתה ז', התקשר אליי הביתה בני לאם, הוא היה אז המאמן בנתניה, לא יודעת אם אתם מכירים אבל שחקן עבר מאוד מוכר בנתניה, ואמר לי שהוא ראה את אביב באחד המשחקים והוא היה רוצה מאוד שאני אביא אותו לנסות אצלו בנתניה. וזהו מפה התגלגלנו, בכיתה ז', הוא למד בחופי הגליל ביסודי ואז בכיתה ז' הוא עבר לסולם צור והייתה שנה מאוד לא פשוטה כי הוא התחיל גם בית ספר חדש וגם הוא נסע 3 פעמים לנתניה והיה לא פשוט בבית ספר דווקא, הוא לא מצא את עצמו בבית ספר כי לא, לא שדרו שם רצינות ואביב הוא ילד משימתי, הוא יודע ישלו משימה, הוא צריך לעשות אותה אבל הוא צריך שיגידו לו מה לעשות, יש מבחן, יש מבחן אני לומד, יש שיעורים, ובסולם צור הגישה היא קצת אחרת, היא יותר פתוחה ויותר חופשית, תעשה את זה בזמן שלך, בקצב שלך ואביב הוא לא הסתדר עם זהו אז במהלך ז' הוא אמר לי שהוא רוצה לעבור אלי, כי את הבית ספר שלי הוא כבר מכיר, הוא היה פה ביום הפתוח והפכנו עולמות באמת, מבחינת הסעות ו... שיעבור בית ספר ובח' הוא עבר לפה, הוא מאוד מאוד מרוצה והוא ממשיך לנסוע לנתניה. עכשיו, השנה הוא נוסע לנתניה חמש פעמים בשבוע, זאת אומרת כל יום חוץ מיום שני, כל יום. ביום שני זה היום שהוא יכול לעשות מתמטיקה וכאלה וביום שישי יש להם גם אימון בנתניה אבל זה אימון כושר ואז ביום שישי מה שהוא קבע עם המאמן שלו שהוא עושה את האימון לבד בראש הנקרה, יש לו את הציוד כי אייל נותן לו, תיכף אני אספר לכם איך לאייל יש את הציוד והוא מתאמן באמת גם בימי שישי אבל גם הוא.. יש עוד ילד מרגבה שמשחק איתו והוא קובע איתו ב11 נפגשים, עושים אימון אבל לא חפיף, שעתיים אימון כמו שצריך וזה לא משנה שהוא יצא לבלות ביום חמישי, יום חמישי זה היום היחד, היום היחד שהוא יכול לצאת לבלות. אז הוא נפגש עם חברים אצלנו או ביישוב אחר עם חברים וזה משנה מתי הוא חוזר וכמה הוא עייף, הוא ביום שישי קם לאימון עם שעון, דרך אגב גם במהלך השבוע הוא מתעורר בבוקר לבד עם שעון אני לא מתעסקת.. ישלו משמעת עצמית, אני חושבת שזה מה שגורם לו  להצליח, אין המשמעת העצמית שלו זה פשוט מדהים. הוא עושה המון ויתורים.


במהלך השנים נולדו גם איתי ואופרי. כשאביב היה בן 3 וחצי, איתי נולד. איתי ילד מדהים באמת, הוא מאוד מאוד עוזר לאביב בכל העניין הזה של ההתארגנויות, הוא מכין לו ארוחת צהריים, מארגן לו את התיק (8:14)
איתי זה הלב של הבית באמת אין דברים כאלה. ובכיתה א' כמו אביב גם איתי רצה , התחיל לשחק בבית ספר לכדורגל וגם הוא עבר לליגה והוא עכשיו בכיתה ו' הוא במטה אשר והקבוצה שלו שייכת למחוז שרון זאת אומרת שהם מתחרים גם מול קבוצות קשות , איתי משחק בתפקיד אחר איתי בלם ואביב קשר.
... לא הבנתי כלום בכדורגל כמובן עד שהתחלנו להתעסק בזה בבית אביב הוא קשר אמצע הוא מרכז השדה,דרך אגב אביב קיבל שנה שעברה את תפקיד הקפטן הוא הקפטן של הקבוצה אבל בלי שום קשר התפקיד של אביב הוא באמת לנהל את המשחק , איתי הוא בנוי טוב הוא בלם הוא יותר מסיבי ואיתי משחק גם מאוד יפה הוא מאוד רציני מאוד ממושמע מכין את הדברים כמו שעון אף פעם לא יאחר הוא יודע מתי יש אימון מי לוקח מי מחזיר חבל על הזמן באמת בעניין הזה הם מאוד מקלים עלינו כי אם אנחנו היינו צריכים לדאוג לעניינים האלה , אנחנו דואגים להסעות לכביסות לזה , מעבר לזה הם דואגים גם לעצמם . אופרי הוא בכיתה א' והוא גם התחיל לשחק הוא משחק כדורגל בבית ספר לכדורגל, זהו כל בית מתנהל סביב הכדורגל
.אז אייל, מאחר שגם איתי התחיל עם עולם הכדורגל ורצה שגם יהיה משהו צמוד אליו אבא שלי לא היה יכול להפנות אליו אז אייל לקח עליו את התפקיד הזה, ואיתי למד ממנו להיות רציני ואם הוא לוקח משהו הוא לוקח את זה מהתחלה עד הסוף בלי לחפף , מנהל קבוצה אז הוא מנהל קבוצההההההההההה אז הוא צמוד לאיתי הולך איתו עד הסוף למשחקים לאימונים, ואני עוברת ממשחק למשחק בשבתות (דניאל אומרת את טקסי) , משתדלת לראות את כולם לא תמיד זה מצליח בעיקר לא השנה ששניהם משחקים בליגות קשות.
הבית חי, נושם, ישן, ער, כדורגל. כל הזמן ואני חייבת להגיד אם לא אבא שלי שום דבר מזה לא היה קורה, שום דבר אביב לא היה מסוגר לשחק בנתניה כי לא היה מי שילווה אותו לשם ואני חושבת שהרעל הזה של הכדורגל לא היה נכנס לבית אם לא אבא שלי, באמת הוא תומך, עושה והכול עובר דרכו.
אתם צריכים לראות איך השבוע מתחיל  ואיך הוא נגמר, בגלל שיש כל יום אימון אז נגיד סתם לאביב יש יום ראשון יום ארוך אז הוא בא הוא אוסף אותו מבית ספר נוסעים ואוספים איזה ילד מרגבה,הסידור שהאבא של הילד לוקח באוטו שלו אבל אבא שלי נוסע איתו ארבע פעמים בשבוע מביא לו צדנית עם אוכל, שתייה התיק של האימון נגיד התיק עכשיו מוכן אביב הכין אותו הבוקר אבל שלי עובר לוקח את התיק מהבית, בא לוקח את אביב מהבית ספר כל הזמן, כן אבא שלי כל יום לפחות פעם יום בראש הנקרה אם לא פעמיים הם גרים בנהריה ההורים שלי,
שתבינו שההקרבה היא הקרבה של כולם כי גם אמא שלי למשל הם פנסיונרים אבל הם מאוד צעירים ברוחם (נוסעים לבלות, טסים לחול ועוד.. אוהבים את החיים, והיא עושה המון המון וויתורים בגלל זה שבתות זה לא שבתות אין שבתות! הוא במשחק (הסבא) ואין עם מי לדבר. והיא ארבע פעמים בשבוע מוצאת את עצמה לבד, אבל נכון יש לה חברות אנחנו קצת.. אבל כולם עסוקים וכאילו זה הפך להיות חלק מהשגרה של הבית, איפה יוסי? בנתניה כאילו אין שאני אומרת שכל הבית מגויס לעניין הזה אז אני מתכוונת שזה כל הבית
זה אחותי מתקשרת במוצאי שבת לשמוע תוצאות נו מה קורה מה עשה אביב היום, נכנסת לאתר ההתאחדות בודקת
יערה- איזה קשיים יש לאביב?   הקשיים של אביב.. אני לא אקרא לזה קשיים אבל הוא לא קורא לזה קושי אני רואה את זה כקושי.. אבל אני אגיד מילה אחרת זה ויתורים. עכשיו הוא עושה את הויותרים האלה בידיעה גמורה
שזה מה שהוא צריך לעשות הוא לא מרגיש שזה קושי אני אתן לך סתם דוגמא הוא התחיל לשחק בנתניה הוא היה בכיתה ז' , זה כיתה שמתחיל בר מצווה, בת מצוות היה.. אביב ילד ממש וגם את זה הוא לא אוהב שאני אומרת  אבל הוא מקובל חברתי מעל ומעבר עכשיו הוא למד בסולם צור הוא לומד פה, יש לו חברים מראש הנקרא , מנתניה מסולם צור שזה כל היישובים הקיבוצים  בכל מקום כולם חברים שלו, אבל חברים ברמה שלהזמין אותו נגיד קיץ אז הוא נוסע שבוע לנתניה  הולך לחבר.. שבוע החברים מנתניה באים אליו וככה הוא בילה את הקיץ . נגיד שהוא התחיל לשחק בנתניה בר מצווה וכאלה ,הוא היה מקבל הזמנה לבר מצווה, עכשיו אני מדברת אתכן על חברים טובים. נגיד יש חבר אחד קוראים לו ספיר
 הוא החבר הכי טוב שלו, והיה בר מצווה לספיר אבל באותו יום יש אימון ולאביב זה בכלל לא שאלה הוא הולך לאימון ומגיע לבר מצווה ישר מהאימון והוא הגיע לבר מצווה ב21:30 כן,כן אבל זאת אפילו לא שאלה כאילו אין בכלל מה.. בהתחלה היינו שואלים אביב מה אתה עושה מחר יש בר מצווה אתה יודע ש.. כלום,  הוא מתקלח שם בנתניה,הוא לוקח איתו את הבגדים לשם מתארגן.. סבתא יקח אותי, סבתא יחזיר אותי, סבא גם את המעטפה של האירוע נותן לו, סבא גם יכתוב את הברכה הכל סבא! הכל סבא.
וכאילו זאת לא שאלה  אבל אם את מסתכלת מהצד זה קושי הוא עושה פה המון ויתורים (16:52:35)
יערה- הוא לא מרגיש שהוא מפספס משהו?  אני מקווה שזה לא יגיע  אבל בינתיים לא, המזל הוא שרוב החברים שלו הם מהכדורגל אז גם הם למשל יום שיש אין כזה דבר לצאת לבלות, אין כזה דבר! יש משחק משחק בשבת זה לא... יום חמישי זה היום היחיד שהוא יכול להרשות לעצמו להיפגש עם חברים, אז חברים שמשחקים כדורגל מבינים את זה כי גם הם לא יוצאים ולא מבלים אבל כן הרבה פעמים אני מסתכלת מהצד אני רואה אותם מתארגנים הולכים לסרט והוא הולך לישון. יום שישי הוא מזרז אותנו  בואו נסיים עם ארוחת ערב אני צריך ללכת לישון, 21:00 הוא הולך לישון. עכשיו הכל זה חישובים הוא ביום חמישי הוא חזר ב3:00 לפנות בוקר מפגישה עם חברים שלו הוא שם לעצמו שעון כדי שהוא לא יקום מאוד מאוד מאוחר גם כי יש לו אימון ביום שישי (האימון שהוא עושה לבד) וגם כדישהוא יהיה עייף בערב שהוא יוכל להירדם כי אם הוא ישן הרבה ביום "אתם לא מבנים איזה קטסטרופה הייתה ביום שישי האחרון כי הוא יצא עם חברים חזר ב7:00 בבוקר קם ב10:30 הלך עשה אימון, התקלח  והיה אמור ללמוד למבחן באנגלית, הוא נשכב על המיטה ונרדם עכשיו גם אנחנו הלכנו לישון לא שמנו לב, הערנו אותו ב17:30 אתם לא מבינם איך הוא התעצבן, התבאס מזה שהוא נרדם כי הוא פחד שהוא לא יירדם בערב. ככה זה כל הזמן, כל הזמן  החישובים האלה ,הבגדים מוכנים? כיבסת את הסט הצהוב,איפה הסט הלבן איפה הגרביים של הזה...
יערה- וקרה שהוא פספס אימון?  לא, לא קרה (טפו טפו)  הוא היה בטיול שנתי לפני שבועיים  הוא פספס אימון אחד אבל זהו.
איך הוא הגיב לזה?  טיול שנתי אין זה לזכותו של המאמן גם,  כל מאמן לא רק זה שהגיע השנה בטיולים שנתיים  הם לא מרשים,הם ממש דורשים מהם לצאת. כי הם יודעים  הם לא רוצים להפוך אותם  לחייזרים רק כדורגל.
לימודים טיולים, כל מה שקשור לבית ספר אין ויתורים. בעניין של הלימודים גם  כן סתם דוגמא הוא סיים כיתה ו' הוא מאוד אהב ערבית מאוד וכשהוא בא ללמוד פה הוא אמר  ואי 8200 הוא מאוד התלהב מזה הוא ממש אוהב ערבית  הוא לא חשב אפילו לגשת לזה עכשיו  כי השנה הם התחילו (ט')  כי הסבירו לו במה זה כרוך, כמה מאמץ וימים ארוכים.. הוא וויתר. זה בכלל לא.. הוא עושה כאילו את המינימום.
יש בבית דברים שכאילו גבולות  שאנחנו מאוד מקפידים עליהם  אני אמרתי לו אביב  לפחות באנגלית ומתמטיקה להקפיד להיות בהקבצה א'  אני לא מצפה ממך להצטיינות. אני אגיד לך איפה הקשיים הםכשיש תסכול.. עכשיו, אם אני מסתכלת על הפן המקצועי יש חיזורים מהרבה קבוצות אחרות שרוצות שהוא יבוא לשחק אצלם והיו הרבה התלבטויות  לקראת סוף שנה שעברה. פנו אליו מהרבה קבוצות מובילות במרכז והוא מאוד מאוד התלבט  גם כי הוא אוהב את הקבוצה שלו  וגם כי הוא ידע שאם הוא מדרים פתח תקווה, תל אביב, הוא ידע שהוא יצטרך כבר לעזוב את הבית  כי אי אפשר לעשות את הנסיעות האלה כל יום.
והוא יודע, הוא יודע שזה יגיע  אני מאמינה שפה יהי קושי, יהיה לו קושי לעזוב את הבית, אביב ילד של בית, אני מאמינה שיהיו קשיים.
הוא בחר לעזוב קבוצה?  לא, הוא נשאר, בחר להישאר, אני חושבת שחלק מהשיקולים היו שהוא לא רוצה לעזוב את הבית ,כן,כן. אבל עוד פעם יש תסכולים  הקבוצה עכשיו במצב לא טוב הם מפסידים כבר שלושה משחקים רצוף הוא חוזר הביתה מתוסכל ,אבל זה יפה לראות איך הוא מתמודד עם זה, באמת אין שבירת כלים  ובכי  ועצבים  והלכה השבת ולא.... הוא ממשיך להתאמן ולעשות הכל?  כן הוא ממשיך ומתנהג בבית כמו שצריך והוא יודע.. וזה באמת מה שאני אוהבת בו יש לו אופי של ווינר. וכל מה שאני אומרת לו הוא אומר את מגזימה יאלה יאלה,  אבל באמת  כאילו כשאני מסתכלת על ילדים אחרים  בני גילו, יש התנהלות אחרת, יש ילדים הוא שזה עובר לידם ההפסד של הקבוצה או שלא מעניין אותם כלום, כל מה שמעניין אותו אם זה הוא הכניס גול או לא הילד עצמו, הקבוצה עצמה לא, או שיש ילדים שלוקחים את זה קשה  וזהו והלכה השבת ובכי ונכנסים לחדר ואביב יודע לוסת את התגובות שלו הוא יודע להגיד אוקיי מחר נרים את הראש  וזה גם התפקיד שלו בתור קפטן  להגיד לקבוצה חברה יאלה הפסדנו השבת, הליגה רק התחילה בואו יש לנו עוד לאן להמשיך. יש לו את זה .. לא יעזור יש לו את זה בכישרון ברגליים  יש ול את זה באופי שלו.
ואני כל הזמן אומרת לו להגיד כל בוקר באמת  תודה לבורא עולם  שנתן לך את הדברים האלה  אבל הוא גם עובד קשה בשביל זה  מה שאני אוהבת שקורה בבית שהאחים שלו לומדים ממנו באמת לוקחים את הדברים האלה  ומיישמים אותם. ואני רואה גם את איתי, איתי שחקן טוב משחק במטה אשר  משחקים שלמים  כמובן הוא שחקן טוב והוא מקבל הרבה מחמאות  וגם הוא גם שהקבוצה מפסידה יודע להרים את הראש ולהגיד אוקיי מחר יש יום חדש ולא להפסיד אימונים  ולהיות רציני ולהשקיע  והוא כבר שואל אותי אם הוא יוכל גם לעבור לנתינה  בשנה הבאה אבל עוד פעם כל ילד והקצב שלו בזמן שלו גם לא חייב מטה אשר זה גם קבוצה טובה אמרתי לו לא חייב לעבור.  




תחקיר אביב- 
- ספר לנו על עצמך אביב - אני אביב בן 14 אני גר בראש הנקרה לומד בכברי משחק כדורגל במכבי נתניה.
שאלה: ממתי התחלת לשחק כדורגל? תשובה: התחלתי לשחק כדורגל מגיל חמש במטה אשר בבית ספר לכדורגל. שאלה: כמה פעמים בשבוע אתה מתאמן? תשובה: אני מתאמן ארבע פעמים בשבוע. שאלה: מה התפקיד שלך בקבוצה? תשובה: התפקיד שלי הוא קשר אחורי. שאלה: באיזה יום יש לכם משחק? תשובה: בשבת יש לנו משחק. שאלה: איך אתה מתמודד עם הלימודים יחד עם האימונים? תשובה: אני מנסה לעשות שיעורים בזמן הנסיעה, בהפסקות, בזמן הפנוי ללמוד למבחן גם בנסיעות לקחת איתי את החומר את הלימודים. שאלה: מתי יש לך זמן לבלות עם חברים? תשובה: בימי חמישי בערב רק שחוזרים, יום שישי אין בית ספר אז אפשר. שאלה: אם אתה יוצא עם חברים באיזה שעה אתה חוזר? תשובה: אם יש משחק למחרת אני לא יוצא אסור לצאת, נשאר בבית וישן. שאלה: האם אתה מרגיש אתה מפספס משהו בגלל כמות האימונים?מפספס מכל בחינה שהיא, תשובה: כן אני מפספס לדעת יותר דברים בלימודים, חברים קצת אחר הצהריים, משפחה גם לבלות עם האחים אין לזה זמן. שאלה: מה התפקיד שלי בקבוצה? תשובה: התפקיד שלי הוא הקפטן של הקבוצה, במשחקים אני קשר אחורי. שאלה: איך אתה מספיק לעשות שיעורים בזמן הנסיעה? תשובה: אם זה ברכבת אז יש יותר מקום קצת עם הספרים ללמוד לקחת חומר אם זה באוטו אז זה יותר רק להסתכל על החוברת וללמוד את החומר. שאלה: איך אתה מתכונן לפני משחק? תשובה: אם המשחק מוקדם וברוב הזמן הוא מוקדם אני קם אני מתקלח מתרענן אחרי זה אוכל ארוחה טובה, בזמן הנסיעה אני שומע מוזיקה להתרכז. שאלה: מה קורה אם מפסידים משחק? תשובה: קודם כל זה קשדה מאוד לקחת הפסד אחרי זה לא כל כך בא לך לאכול, לדבר עם משפחה, לוקח זמן להתאושש מזה אבל צריך להרים את הראש יותר מהר ולדעת שיש לך משפחה ועוד דברים לעשות כמו שיעורים להתעורר ולעשות את זה. שאלה: בתור קפטן שמפסידים במשחק מה התפקיד שלך? תשובה: זה להררים כמה שיותר את הראש מהר ולהרים את החברים שלי ולהגיד לא קרה כלום יש שבוע הבא ולקחת את ההפסד פחות קשה מכולם. שאלה: האם קרה שפספסת אימון ואם כן מה עלה לך בראש? תשובה: כן קרה ששנה שעברה פספסתי אימון בגלל פציעה בראש הרגשתי כאילו מה הם עושים עכשיו בלעדיי ואיזה כיף להם ואני יושב בבית משתעמם.
שאלה: איך אתה מרגיש כלפי התערבות המשפחה בכדורגל, אתה מרגיש שהם עוזרים לך? תשובה: כן הם עוזרים לי המון תומכים בי לא נותנים הערות יותר מקצועיות רק מאחלים בהצלחה רק נותנים אופציות כאילו שהם יודעים ניסיון מהחיים שלהם. שאלה: מה החלום שלך לאן אתה שואף להגיע בעצם? תשובה: החלום שלי זה להגיע לנבחרת ישראל זה הדבר שאני רוצה ולסיים גם בקבוצה אירופאית בליגת האלופות. שאלה: איך אתה מסתדר עם לוח הזמנים הצפוף? תשובה: קודם כל אני מנסה כמה שיותר לא לדחות את הדברים ולנסות לעשות אותם כמה שיותר מהר ושלא ישאר לי דברים לארגן הכל בבוקר נגיד לפני שאני יוצא לאימון כדי לקחת ישר. שאלה: האם אתה רואה בך דמות לחיקוי בבית? תשובה: כן גם האחים הקטנים שלי משחקים כדורגל ואני חושב שהם לומדים ממני ואני מסביר להם מה שהם צריכים ואם הם רוצים משהו אני עוזר. שאלה: נגיד והמשפחה שלך רוצים לצאת לחופשה ולך זה נופל על שבוע של אימונים? תשובה: אני לא אצא לחופשה אני חושב שגם הם לא יצאו הם מכבדים ומבינים את זה שאסור לפספס וכל משחק וכל אימון זה קריטי. שאלה: מה אתה באמת חושב על סבא? אימא שלך סיפרה לנו שהוא לוקח אותך ודואג לך. תשובה: והוו, סבא עושה בשבילי הכל הוא לוקח אותי לאימונים מכין לי אכול אחרי אימון תומך בי בכל דבר שאני רוצה גם אם זה קשור לציוד שאני צריך וגם מבחינת הסעות גם לעזור להגיד לי מה לעשות מבחינה איך להשתפר באופי ומבחינת בן אדם. שאלה: איזה משמעת צריך להיות לך בתור קפטן ולשחקן כדורגל בכללי. תשובה: אני חושב שמשמעת זה מאוד חשוב לכדורגלן  לא רק בכדורגל אפילו בלימודים ובהתנהגות ולהיות בן אדם לפני הכל זה הכי חשוב משמעת של הכדורגל זה ללכת לישון מוקדם לאכול כמו שצריך להשקיע גם שאין אימון לעשו דברים שאתה חלש בהם יותר לשפר את כל מה שאתה חלש בו. שאלה: כמה אתה מוותר בחיים שלך כדי להצליח באמת? תשובה: אני מוותר על להיות עם חברים על הפסקות לפעמים גם שיעורים לחיות עם משפחה יותר. שאלה: האם יש לך יום פנוי בשבוע ואם כן איך אתה מנצל אותו? תשובה: כן יום שני, זה היום היחיד הפנוי שלי, אני מגיע הביתה ישן כמו שצריך אחרי זה יש לי שיעוטר פרטי במתמטיקה חוזר עושה קצת תרגילים כוח גמישות כאילו מה שצריך להשתפר בו וחוזר לישון.

שאלה: איך אתה מתאמן בימי שישי? תשובה: יש לנו אימון ביום שישי עם הקבוצה בשעה מאוחרת רבע ל4 עד ארבע  וההורים שלי לא רוצים שאני אסע יום שישי ואחזור מאוחר ויש יום ללמוד אז הם ביקשו שאני אעשה אימון לבד עם עוד חבר שגם גר קרוב אז הם אמרו לנו שאין בעיה רק תעשו בדיוק מה שאנחנו עושים במרגש שלכם בקיבוץ ואנחנו כל שישי נפגשים 10 11 בבוקר וזהו. שאלה: מי דואג לך לציוד? תשובה: יש לנו מחסן של מטה אשר שזה של הקיבוץ שאנחנו לוקחים מתאמנים עושים מה שהקבוצה עושה וזהו